"אם נלמד את התלמידים של היום כפי שלימדנו אתמול, נגזול מהם את המחר". ג'והן דיואי, 1915

בעוד רבים מהמפגשים בתצוגת ה- CASH היו מעניינים מאוד, אחד המפגשים  תפס במיוחד את תשומת לבנו: "מיקסום השפעת מתקני הלימוד על יכולת הלמידה של התלמידים" ... תובנה מבית הספר לחינוך של מדינת סקרמנטו, ארה"ב .

מה יכולים המורים ללמד את המעצבים על כיתות ומתקני לימוד שתומכים בצורה הטובה ביותר בהוראת הלמידה?

כיצד יכולים מעצבים לתמוך ב"חשיבה העיצובית" של המורים כך שהכיתות- מרחבי הלימוד- ומתקני הלימוד השונים ינוצלו בצורה אופטימלית ללמידה? כיצד נוכל להבטיח שמעצבי העתיד ומורי העתיד יהיו כל הזמן בדיאלוג על נושאים חשובים אלה?

הצטרפו אלינו לשיחה עם פרופסורים, מומחי חינוך, מורים מנוסים וצוותי מחקר, על החוויות שלהם בעבודה עם מתקני לימוד בבתי ספר משופצים ומתקני לימוד בבתי ספר חדשים.

נדגיש את המאפיינים של חללי NextGen (הדור הבא) - סביבות למידה גמישות עשירות בטכנולוגיות - וכיצד הן מיישרות קו עם הפדגוגיה העתידית ומתאימות למתכונת ולתקנים החדשים של המערכת.

נדון בתועלת שנפיק מהמתקנים כחלק מתכנית לימודים כוללת ומקיפה למורים עתידיים, כמו גם התובנות שמחקר על הוראה ולמידה יכול לתרום למאמצים בנוגע למתקני הלימוד.

העולם משתנה בקצב שלא נראה כמותו מעולם. תפקידו של המחנך כיום הוא להכשיר את התלמידים לעולם כזה שמשתנה במהירות. זו הסיבה שההבנה אילו כישורים צריך תלמיד המאה ה -21 כדי להצליח, היא הצעד הראשון בהגדרת כיתה מוצלחת.

 קיימות אמנם השקפות שונות ומגוונות, אך הדעה הרווחת היא כי התלמידים צריכים להיות:  

  • משתפי פעולה
  • ביקורתיים
  • יצירתיים
  • בעלי תקשורת בינאישית מעולה

  בנוסף מקובל, כי על המחנכים להכין את התלמידים ל:

  • למידה המבוססת על פרויקטים
  • למידה חברתית-רגשית
  • הכנה לקריירה וללימודים במכללה
  • מנהיגות גלובלית

 חזון העתיד של המורה לגבי המיומנויות של הכיתה במאה ה -21

אם ניקח בחשבון את אופן וסגנון ההוראה בכיתה המסורתית, נוכל להבין עד כמה המודל הזה רחוק ממה שהתלמידים של היום צריכים בכל מה שקשור ללמידה.

הבנה זו מגדירה היטב את הפער בין צרכי התלמידים להצליח ובין הדרך שבה הם לומדים כיום.

כיצד מורים ובתי ספר ממקסמים את ההשקעה שלהם בתלמידים, ומשתמשים באמצעים שברשותם כדי להשפיע וליצור תוצאות חיוביות? גיוס רעיונות מ"חשיבה עיצובית" יכול להיות דרך מצוינת להתחיל בכך.

מסגרת העבודה

שלב 1: הזדהות רגשית עם המשתמשים

"עיצוב חשיבה" לא יכול להתחיל ללא הבנה עמוקה של האנשים שעבורם מעצבים. כדי להגיע לתובנות אלה, חשוב עבור מעצבי החשיבה להזדהות רגשית עם האנשים שהם מתכננים עבורם, להבין את הצרכים, המחשבות, הרגשות והמניעים שלהם.

בהקשר של מערכת החינוך, שלב זה מחייב את המנהלים להזדהות עם מורים ותלמידים, את המורים להזדהות עם מנהלים וסטודנטים ומעצבים/אדריכלים, זאת כדי להבין את הצרכים של כל השלושה.

גילוי אילוצים, חששות וציפיות הם המפתח לחשיפת כל הסיבות שבבסיס הפרויקט, שעלולות או להביא לסיומו או לגרום לו להיות לא מוצלח. תצפית בכיתה עשויה להיות גורם מכריע בזיהוי דרכים למקסם את ההשפעה על הכיתה.

  שלב 2: הגדרת הבעיה

"כל עבודה רצינית של עיצוב דורשת להתחיל בשאלות שמטרתן ליצור בהירות ומיקוד, כמו למשל, מה המסר שרוצים להעביר? מי קהל היעד אליו פונים? מה בעצם שמים על השולחן?

לפעמים, הצהרה על בעיה יכולה להתבטא ולהתמקד במילה אחת בלבד, כמעט מנטרה שפועלת כעיקרון מנחה, ולפעמים היא עשויה להיות מורכבת ולהתעבות לכדי לפסקה שלמה. כל עוד המטרה שלשמה נוצרה המשימה עבורכם ועבור המשתמשים שלכם הושגה, הדרך איך הגעתם לשם חשובה פחות." knct Lab

בהקשר של חינוך, בשלב זה יש לבחון את המידע שנלמד בשלב ההזדהות הרגשית ולהגדיר את הבעיה שתנחה את עבודת הצוות.

הצהרת הבעיה:

  • שהיא ברת-פעולה וניתן לפעול על פיה
  • להיות ספציפי וממוקד
  • להיות תמציתי
  • להיות מרוכז באדם (ולא מרוכז במוסד)

שלב 3: Ideate

" Ideate הוא המרחב ב"חשיבה עיצובית" שבו אנשים וצוותים מעצימים את יכולתה וכוחה של "האפשרות". זהו המעבר מזיהוי שאלה או בעיה מסוימת ליצירת מגוון רחב של תשובות ופתרונות פוטנציאליים ".

ידע ללא גבולות

 בשלב זה, על אנשי חינוך להשתמש ביצירתיות ובחדשנות כדי לפתח פתרונות. כל רעיון יתקבל בברכה, גם אם בסופו של דבר הוא ייזרק. המטרה היא לחשוב מעבר לתפיסות הרגילות של פתרון בעיות כדי למצוא פתרונות טובים יותר לנושאים המשפיעים על חוויית התלמידים, ההורים, המורים והמנהלים.

שלב 4: אב טיפוס

"שלב ה"אב טיפוס" דורש מקבוצת העבודה לתרגם את הרעיון שלה ממופשט למוחשי. אב-הטיפוס, שהן ההדמיות הפיזיות או המצוירות, יסתמך על המשוב של בעלי העניין, ויהיה בר-ביצוע מבחינה טכנולוגית וישים לארגון.

פגישות בענייני "עיצוב חשיבה" דורשות חדר ומשאבים שיאפשרו לכל אחד  מהמשתתפים בפרויקט לחזור, לתקן לצייר ולעדכן את העיצובים ". קרן Ewing Marion Kauffman

למחנכים, רעיון ה"אב טיפוס" משמעו שהעיצוב או הארכיטקטורה מאפשרים לחזור שוב ושוב לבחון ולבדוק את רעיונות הקבוצה בכיתה. זה יכול להיות או פתרון לבעיה אחת, כמו למשל הצורך להפריד אזור במרחב הכיתתי עבור סוג מסוים של למידה המבוססת על פרויקט, או כדי להגדיל את אפשרויות התנועה וההתניידות במרחב הלמידה.

שלב 5: מבחן

"מעצבים או אנשים העובדים בהערכת המוצר בוחנים אותו בקפדנות יתרה באמצעות הפתרונות הטובים ביותר שזוהו במהלך שלב ה"אב-טיפוס". זהו השלב הסופי של מודל חמשת השלבים, אך בתהליך חוזר ונישנה של ביצועים, התוצאות שנצפות במהלך שלב בדיקה זה משמשות לעתים קרובות להגדרה מחדש של בעיה אחת או יותר ולדיווח ​​על דרגת ההבנה של המשתמשים, על תנאי השימוש, על האופן שבו אנשים חושבים, מתנהגים, מרגישים, ומזדהים.

גם בשלב זה, נעשים שינויים וליטושים כדי לשלול פתרונות בעייתיים ולהפיק מהם את מירב התועלת ככל שההבנה של המוצר ומשתמשיו עמוקה "- Interaction Design Foundation

בשלב בחינת המוצר, איסוף משוב ממשתמשי הקצה ועריכת התאמות ל"אב-הטיפוס" הם המטרה. מכיוון ש"חשיבה עיצובית" היא לא ליניארית, זו תהיה נקודה שבה המוסד הלומד יוכל לחזור לשלב ה-Ideate או לשלב את ה"אב-טיפוס" או להחליט שאפשר להתקדם עם שלב ה"אב-טיפוס" שמבוסס על משוב שנאסף. שילוב של גמישות וזריזות חשוב בשלב זה.

מחשבה בוראת מציאות

בעוד בנייה של סביבת לימודים באמצעות תהליך של "חשיבה עיצובית" נשמע רעיון מצוין, היישום בתוך הכיתות הוא קריטי. גודל אחד אינו מתאים לכולם כשמדובר בכיתה של המאה ה -21.

כאשר עוברים דרך השלבים השונים של "חשיבה עיצובית", צריך לשים לב לתוכנית הלימודים. ללא היערכות לתוכנית חשובה זו, הסידור הכיתתי יכול להיות קשה לניהול על ידי המורים ומשתמשי הכיתה. תכנית הלימודים צריכה לקבוע:

  • אילו אזורים במרחב הכיתתי מתאימים לאזורי מפגש, למעבדות, לפינות פרטיות ועוד
  • כמה תנועה נדרשת במרחב הכיתתי
  • כמה נגישות נדרשת
  • איך משלבים טכנולוגיה?
  • החוקים שמגדירים כיצד התלמידים משתלבים בסביבת הלמידה
Copyright © 2022 Spacebook – כל הזכויות שמורות.
homechevron-down